הדר: אסף הלך והכול נשבר בתוכי לרסיסים קטנים מדי מלחברם בחזרה, והפעם לא ידעתי איך אני יוצאת מזה. הוא הלך לתמיד ואני איבדתי תקווה וחייתי כמו על אוטומט. לאהוב שוב, כבר לא הייתה אפשרות מבחינתי.
אלכס: חיכיתי לה שנתיים, מהרגע הראשון שראיתי אותה נכנסת לכיתה בבית הספר לצלפים בווסט פוינט. ידעתי שהיא תהיה שלי, והיא לא ידעה שהמפתח ללב שלה כבר נמצא אצלי...כלפי חוץ שידרתי גבר חזק ששרד את התופת. מבפנים, גם אני לא ידעתי כמה אני שבור ופגוע. נפצעתי בפעולה באפגניסטן, שבה איבדתי את החבר הכי טוב שלי, ובחרתי לנקום את מותו ומות חבריי. הייתה לי מטרה אחת מול העיניים, להיות צלף. עד שראיתי אותה. היא הפכה להיות המטרה הראשונה שלי, אבל היא הייתה כבר של מישהו אחר. אני צלף, יש לי סבלנות. אז חיכיתי לה.
האם הדר תוכל לחבר מחדש את השברים?
האם העבר של אלכס יאפשר לו לבנות עתיד אחר עם הדר?
האם החלומות שלהם יתממשו?
מסלול חיים שהדר לא ידעה שאפשרי לה וחלומות שהיא לא ידעה בכלל שיש לה, מתגשמים בחלק השני של הטרילוגיה, החולמת. "דווקא כשהרגשתי שכבר יש לי הכול ואני מאושרת, שוב נלקח ממני הכול. הפניקס נשרף שוב".
האם גם הפעם היא תיוולד מחדש שוב מהאפר, או שאל העפר היא תשוב?
