זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי איך נראה העולם מחוץ ליער, ובאור היום. נפגשנו עם קבוצת אנשים לבושים בחלוקים וכפפות שהביאו אותנו לחצר של אחד המבנים. מקום בו היה צינור מים קרים שבו רחצו אותנו אחד-אחד. חוויה נפלאה כזאת לא הייתה לי מעולם. שמו אותי על ארגז עץ שכוסה בסדין. שפכו על ראשי סבון חיטוי, שוב רחצו אותי במים ואז גילחו את ראשי במכונת גילוח. שערי כה שרץ כינים שאפילו שהוא נפל מראשי הוא המשיך לנוע. צמרמורת ובחילה תקפו אותי, אך ההרגשה של ראש חופשי מכינים ניצחה את הזעזוע והביאה עימה שמחה. גם היום כשאני נמצאת במספרה אני לא מסוגלת לדרוך על השער הגזור שעל הרצפה.